כבר בימי דיוניסוס, אל היין המיתולוגי, ידעו היוונים ימי משתה מפוארים והכירו בחשיבותו של המשקה. אותו דיוניסוס שהיה אמון גם על הפריון הונצח תמיד כשגביע יין העשוי מקרן חיה בידו. מהתרבות היוונית הוא עבר לתרבות הרומית בדמותו של בכחוס, ואלכוהול הגפנים הוא מקורן של כל הבכחנליות שופעות שיכרון החושים.
מאז ועד היום עשה היין דרך ארוכה בתרבות המערב, וכיום ניתן למצאו בכל בית, על כל שולחן אירוח, בכל סעודה ובכל חג. רבים סוברים כי השפה המדוברת מכתיבה את אורחות חיינו, ואכן ניתן כיום למצוא ז'רגון שלם שהתפתח סביב תרבות היין. את ה-'טעים או לא טעים' מחליף כיום ה-'מעט עפוץ, כבד, מופנם, סגור אך אגרסיבי'. הצרכנים הפכו מבינים יותר, אמצעי הייצור התפתחו וענפי תעשייה שלמים עוסקים בגידול והשבחת זנים שיהיו ערבים לחך ויצרו הרמוניה מושלמת של טעם וריח.
היינות של יקב 'בזלת הגולן' משלבים את הפשטות הקדומה עם אמצעי הייצור של היום. מסיבה זו נבחרה דמותו של דיוניסוס אל היין, כפי שמופיעה על מטבע עתיק שנמצא באתר גמלא, לשמש כסמל המוטבע על בקבוקי היין של היקב.